עולם העסקים החדש מכיר בחשיבותה של העצמה ובכוחו של הפרגון. במקומות בהם ערכים של פרגון והעצמה יוצאים מהכוח אל הפועל מגלים כי האווירה נעימה יותר, התקשורת פתוחה יותר ותפוקות העובדים עולות.

אנו ממליצים בחום לפתוח תמיד את ישיבות הצוות שלכם בתרגיל לחיזוק שרירי הפרגון והעצמה.

להלן מספר דוגמאות למשחקי פרגון והעצמה לישיבות:

א.   מוסרים כדור מאחד לשני כשעל המוסר להעצים ולחזק את האדם אליו הוא מסר את הכדור. האמירה חייבת להיות כנה ואמיתית.

ב.   מעבירים גפרורים (סוכריות, או כל  חפצים אחרים לבחירתכם) בין המשתתפים ומבקשים מכל אחד לקחת מספר יחידות לפי ראות עיניו (בשלב זה לא מספרים על חוקי המשחק הנוספים). לאחר שכולם לקחו גפרורים,על כל משתתף להעצים את חבריו לצוות כמספר היחידות שלקח. אם לקח שני גפרורים, עליו להעצים שני חברים או לומר שני דברים מעצימים לאותו אדם. אם לקח שמונה יחידות עליו להעצים שמונה חברים או לומר שמונה דברים מעצימים/ מחזקים לאותו אדם.

ג.    פותחים את הישיבה בסבב שבו כל אחד מציג את הדבר שהוא הכי גאה בו בתקופה שעברה מאז המפגש האחרון של הצוות. פעילות זו מאפשרת להתמקד במה שמצליח ובנקודות החוזק והיא מאמנת את שרירי הפרגון של כל הנוכחים. פעילות זו מאפשרת גם למידה דרך הצלחות שהוכחה כטובה יותר מלמידה דרך תיקון טעויות.

ד.   פותחים את הישיבה בסבב שבו כל אחד מציג את היתרון היחסי של היושב מימינו. עליו לתאר מהי האיכות המיוחדת של חברו, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה הוא היה רוצה ללמוד ממנו. 

בכמה ישיבות הרגשתם שהזמן נמרח, הדברים חוזרים על עצמם, תהיתם לאן כל זה הולך בכלל והרגשתם שאתם מבזבזים את זמנכם ?

הסיבות לכך רבות, כמו חוסר מיקוד, עומס תכנים, סדר עדיפויות לקוי, צוות שאוהב לדבר הרבה ועוד.

מובן כי חשוב לקבוע חוקים ומסגרת לניהול זמן הישיבה ביעילות, אך על מנת להפיק מישיבות צוות את המירב רצוי לערוך את החוקים כמשחק מהנה שיביא גם לייעול זמן הישיבה וגם להנאה מהדרך.

כיצד עושים זאת ? הנה מספר שיטות שנוסו בהצלחה על יד משתתפים בסדנאות "משחק החיים":

א.   הקצו לכל משתתף בישיבה רעשן קטן (של פורים) והנחו את המשתתפים להשתמש בו בכל פעם שמישהו חוזר על דברים שנאמרו. משחק זה מאפשר לכולנו למשב זה את זה על חוסר מיקוד בדרך משעשעת ובלתי מאיימת.

ב.   חפץ עובר - שיטה ידועה זו כנראה נולדה בשבטים האינדיאנים והיא נועדה ליצור תרבות דיון מסודרת ונעימה לכל הנוכחים. מחליטים על חפץ מסוים (כדור/ מקל/ עט/ ספר וכ"ו) שעובר מאחד לשני. רק האוחז בחפץ רשאי לדבר ועל כל שאר המשתתפים להיות קשובים לדבריו. כשסיים לומר את דבריו רשאי המשתתף להעביר את החפץ לאדם אחר ולהעביר לו את רשות הדיבור. רצוי להשתעשע בכל פעם עם חפץ אחר הקשור לנושא הישיבה כמו שטר כסף או מטבע כחפץ עובר בישיבה לנושא תקציב, טלפון נייד לנושא של תקשורת וכדומה. מומלץ גם להשתעשע ולהעביר חפצים כמו פאה שיש לחבוש על הראש, כובע מוזר, משקפיים ורודים או כל דבר אחר שיעלה חיוך על פני המשתתפים.

משחקים ליצירת עניין

פעמים רבות ישיבות נתפסות כמשעממות ומייגעות. אם המשתתפים בישיבה רואים בה בזבוז זמן ו/או מוצאים בה חוסר עניין יש לכך השלכות משמעותיות מאוד על התוצרים שיצאו מהישיבה. על מנת לעורר השראה, חשיבה יצירתית, עניין והנאה מהישיבות מומלץ לשלב משחקים ליצירת עניין במהלך הישיבה, לדוגמה:

א.   כל משתתף מקבל פתק עם אות, ועליו להתחיל את דבריו באות שרשומה לו בפתק.

ב.   מחליטים על מילת מפתח מפתיעה/לא קשורה/משעשעת שתשמש אותנו בזמן הישיבה, על המשתתפים להשתמש במילה זו במהלך הישיבה כמה שיותר פעמים בהקשר הגיוני. מי שאמר את המילה מספר רב יותר של פעמים מנצח וזוכה בפרס. נסו לשלב את המילה "סבתא" בישיבת צוות בהקשר הגיוני ותיווכחו כי המשימה דורשת ריכוז, תכנון ויצירתיות (אותם דברים שכולנו רוצים ליצור אצל הצוות במהלך ישיבה).

ג.       על כל משתתף בישיבה להביע את דעתו של חברו היושב מימינו/ משמאלו. משימה זו מעוררת סקרנות, עניין וחשיבה מזוויות שונות והיא מתאימה בעיקר לישיבות בהן צפויות "מלחמות" פנימיות בין המשתתפים השונים.

לחילופין ניתן להכין פתקים מראש, בכל פתק דרך אחרת להבעת דעה למשל: ב- 5 מילים, בהתלהבות יתרה, רק מה כן, בעמידה על הכיסא וכו'.

ד.  כל משתתף יכול לשלב בדבריו שורה משיר ישראלי ידוע ומוכר לבחירתו. על המשתתפים האחרים לזהות את השירים שהוזכרו במהלך הישיבה ולרשום אותם על דף נייר. לקראת סיום הישיבה כל משתתף מציג את השירים שזיהה. מי שזיהה הכי הרבה שירים בתוך מהלך הדברים זוכה בהכרה/ פרס לפי בחירתכם.

ה.   טריוויה  -מנהל הישיבה פותח את הישיבה בחידון טריוויה הקשור להיסטוריה של החברה/ ארגון או לנתונים שאסף לקראתה או על ההיסטוריה של התחום עליו מדברים בישיבה זו. זוהי דרך מצוינת להעביר מידע/ תכנים/ נתונים וכ"ו, בדרך שונה ומעניינת שתחרט בזיכרון לאורך זמן רב יותר. נסו לקרוא נתונים לצוות בשבוע אחד ולבחון עד כמה הם זוכרים אותם אחרי שעה. נסו שוב להביא נתונים לצוות בשבוע שלאחר מכן, אך הפעם העבירו אותם בחידון. בחנו שוב את מידת הזיכרון של הצוות אחרי שעה והשוו את התוצאות שבידכם! תופתעו לגלות עד כמה הפער גדול!